פעמים רבות שמעתי אנשים אומרים "הלוואי שהיית יודע לנגן, חבל שלא התחלתי עם זה בגיל צעיר". אז אם אתם LATE BLOOMERS או מוסיקאים שמחפשים גיוון ההמלצה שלי בשבילכם היא יוקללה.
טלפון, הוא רק טלפון" אמרתי. הוא נועד לשיחות ומקסימום לשליחת SMSהאבולוציה של הנוקיות הביאה אותי אל ה-6230I שהוא אחלה מכשיר טלפון שגם יודע לנגן MP3 וגם תומך בבלו טות' הייתי בנאדם מאושר.
בכל פעם שאני רואה את התשדיר "ישראל מתייבשת", אני מתעצבן. גם כואב לי לראות את עור הפנים של רננה רז נהרס ככה, בבת אחת. אבל בעיקר מפריע לי הרעיון הבסיסי והחצוף שמאחוריו.
בעוד כל התלמידים הסתכלו בעיניים בורקות על היצירות ההומניסטיות של הרנסנס ומלמלו לעצמם "הו, זה כל כך הומני", "הו, זה שם את האדם במרכז" אני נמשכתי ישר לכנסיות האפלות, למפלצות ולדמויות המעוותות.
אהרון ברק אמר לא מזמן ש"המוות אף פעם לא מפתיע, אבל הוא בא בהפתעה" וכך, מותך בא לי פתע, בשיחת טלפון עצובה של חגית בתך ביום ראשון בבוקר. בלי פרידה, בלי מילות סיכום, כך, נותקנו במפתיע.
השיר 'רנה וג'ורג'ט מגריט וכלבם אחרי המלחמה' הוא חלק מהאלבום "Hearts and Bones" של פול סיימון. האלבום יצא בשנת 1983 והיה אמור להיות אלבום איחוד בין סיימון לגורפינקל, רעיון שנכשל מכיוון שגורפינקל התנגד לאופי האישי שלו
חרחורים בקצב סדיר מתחילים להישמע ובתוך כמה שניות צליל מוכר ממלא את החדר. המוסיקה מתפשטת אל תוך האוזן ומתפזרת בכל הגוף, כמו סם. מאותו הרגע המסע מתחיל וזה לא משנה איפה אתה, משנה איפה המחבר התכוון שתהיה.
השבוע הסתיימה עוד סאגה מביכה מבית היוצר של אהוד ברק, וסוף סוף מונה מפקד לגלי צהל. נראה כי בסופו של דבר שר הביטחון עשה את הבחירה הנכונה, אבל הדרך לשם, כמיטב המסורת של כל שרי הביטחון האחרונים, הייתה מבישה.
המשפט הכי גדול של פרידמן ב'חלומות בהקיציס'
'Pomplamoose' - אחד הדברים המגניבים ששמעתי לאחרונה
02.02.10
לפני כמה שבועות נחשפתי (על ידי אסף סיטון) להרכב 'Pomplamoose'.
מדובר בבחור ובחורה מלוס אנג'לס שמפיקים ביצועים ביתיים משלהם לקלאסיקות מוכרות ולחומרים מקוריים. בשבועיים האחרונים הם הפכו ללהיט חם מאוד ביו טיוב ובפייסבוק להם זוכים לכמה מיליונים של צפיות לביצועים המגניבים שלהם.
הביצוע הראשון שלהם ששמעתי היה של השיר Single Ladies של ביונסה.
ההרכב מצא חן בעיניי מכמה סיבות ראשית, נראה שעולם עריכת האודיו והוידאו משולבים אצלהם בצורה מאוד מעניינת,
הכנת ה'קליפ' היא חלק מובנה מתהליך ההקלטה, כבר לא מדובר בהקלטת אודיו שעליה עושים התאמת שפתיים (ליפסינג) בשלב מאוחר יותר. מעניין שכל המניפולציות שנעשות על השירה (סקראצינג' ומשחק בדיליי) באות לידי ביטוי גם בוידאו.
נראה שהצמד הם גם מוסיקאים מחוננים, המהלכים ההרמוניים של השירים מעניינים מאוד ויוצרים זווית אחרת להקשבה לשיר. בני הזוג משתמשים בכלי נגינה מגניבים (פסנתר חשמלי של חברת וורליצר, אורגן דו קומתי, אקורדיון, מצלמת פולורואיד ועוד) ויש להם חדוות יצירה נפלאה. באחד הסרטונים ראיתי שיש להם הופעה בחודש הקרוב (פב' 2010) בלוס אנג'לס ונותר לי רק להתקנא באנשים שגרים קרוב אליהם ויכולים ללכת בכיף שלהם להופעה כזאת.
השיר השני של Pomplamoose שמצא חן בעיניי הוא להיט הדיסקו September של להקת Earth Wind and Fire.
Pomplamoose נתנו לו משב רוח צעיר ורענן, הגבירו את הקצב ויצרו סאונד ייחודי לתוף הרגל שלהם על ידי הלבשתו בבובה חיננית. אשתי אוהבת במיוחד את הסבתא המרקדת באמצע הקליפ.
אחרי ששמעתי את הביצוע המגניב הזה נוצר בי דחף ללמוד את ליין הבס של השיר וכמובן שמצאתי כמה דוגמאות ביו-טיוב שסייעו לי לצלוח את האתגר. הסרטון הראשון הוא דוגמא מתונה, בין השאר מצאתי כמה דוגמאות שנראות לי קשות מדי בשבילי:
להיט נוסף שהשניים מבצעים הוא Beat it! של מייקל ג'קסון, השניים לוקחים את השיר למקום אחר, אפל ומעניין.
ואחרון אחרון חביב, קלאסיקה ישנה משנות ה-60, ביצוע מגניב ל-Mister Sandman