היום בו גיליתי את האנטי פאזה
09.03.12
את השירות הצבאי שלי עשיתי כטכנאי שידור בגלי צה"ל ובמסגרתו ראיתי את כל מה שהשנים 96-99 יכלו להציע. ראיתי את דיוויד בואי ממרחק יריקה, הוקפצתי לזירות פיגוע, עוכבתי על ידי המאבטחים של מדלן אולברייט, קלינטון נופף לי לשלום, חולצתי משקיעה עם ניידת השידור על ידי המאבטחים של ג'יבריל רגוב וכו' וכו' אבל היום המגניב ביותר שחוויתי בגלי צה"ל היה היום בו גיליתי את האנטי פאזה. כשאני אומר גיליתי אני לא מתכוון שגיליתי אותה לעולם אלא שהעולם גילה אותה לי. הפוסט הבא הולך להיות טכני ומוזר אבל אם אתם אוהבי מוסיקה זה יהיה שווה את זה, אז כדאי לכם להחזיק מעמד. כמו כן, מומלץ להאזין לקטעי האודיו עם אוזניות או רמקולים נורמאליים.

אז מה זה אנטי פאזה? כשאנחנו שומעים מוסיקה היא בדרך כלל בוקעת משני רמקולים: ימני ושמאלי. הפעולה שנוצרת ברמקול היא העברת גלי קול באמצעות דחיפה ומשיכה של אוויר, לגל קול יש מופע חיובי או שלילי. אם יצא לכם פעם לחבר את הרמקולים למערכת בטח שמתם לב שיש שם חוט אדום וחוט שחור וגם על הרמקול יש מחבר אדום ומחבר שחור. הצבעים קובעים מה יהיה המופע של אותו הרמקול. זה לא משנה לאיזה צבע תחברו כל חוט כל עוד אתם מחברים את זה זהה בשני הרמקולים. מדוע? בתור אחד שהבריז ממספיק שיעורי מתמטיקה ופיסיקה בתיכון אפילו אני אוכל לספר לכם ששני גלים באותו מופע מחזקים זה את זה ושני גלים במופעים הפוכים מבטלים זה את זה. משמע: כל מה שנשמע זהה בשני הרמקולים ייעלם, כל מה ששונה יישאר. 

עד שנת 1957 המוסיקה הייתה במונו, כלומר, שני הרמקולים השמיעו בדיוק את אותו דבר. בשנת 1957 הגיע לעולם הסטריאו והמשמעות מבחינתכם היא שכל רמקול יכול לנגן מידע אחר מה שיכול ליצור אשליה של חלל ומרחב. בתחילת הדרך טכנאי ההקלטה שמו בכל צד כלי נגינה אחרים באופן מוחלט, כמו בשתי הדוגמאות הבאות:


"כשאהיה בן 64" של הביטלס - השירה הבס והתופים בצד שמאל, כלי הנשיפה בצד ימין. 


"אנשים הם זרים" של הדלתות - שירה בצד שמאל, גיטרה בימין ובס בשמאל. 

עם השנים, הסטריאו התקדם ובהקלטות נוצרה איזושהי תמונה ריאליסטית יותר היוצרת רושם כאילו אנחנו בקונצרט או באולפן. לדוגמא: סט תופים מוקלט על ידי כמה מיקרופונים שנותנים תחושה של חלל ממשי כשהסנר באמצע, המצילות בשני הצדדים והטמטמים מסודרים על פי המיקום הפיזי שלהם. פסנתר מוקלט עם שני מיקרופונים כשהקלידים הנמוכים מושמעים בצד אחד והגבוהים בצד אחר. חלק מהכלים עדיין מוקלטים במונו ונשמעים זהה בשני הערוצים, לדוגמא: שירה (יהיה מוזר לשמוע את הזמר רק בצד אחד) וגיטרה בס (בדרך כלל הבס נותן נפח וחום להקלטה ואם הוא ינגן רק בצד אחד השיר יישמע לא מאוזן).

אחרי הסקירה ההיסטורית הקצרה נחזור לאנטי פאזה. אם ניקח את כל המידע שיש בשיר (כלי הנגינה, השירה והאפקטים), נהפוך את המופע של אחד הצדדים (שמאל או ימין) ונהפוך את הכל למונו נוכל לבטל את כל המידע המשותף לשני הרמקולים (שירה, בס, תוף רגל וכו') מה שיישאר זה גיטרות, אפקטים, פסנתר, כלי קשת וכל מה ששונה בין שמאל לימין.
עכשיו תחשבו לרגע, באלבומים רבים הושקעו שעות על גבי שעות של תשומת לב, הוקלטו תפקידי כלי נגינה, קולות רקע, אפקטים וכו'. גם אדם בעל אוזן מיומנת מאוד לא יכול לשמוע את כל הרבדים בהקלטה מורכבת. פירוק שירים לגורמים הוא הגביע הקדוש של הטכנאים, מדובר באובססיה. הנה דוגמא של הגשמת חלום של מוסיקאי, מעריץ של החיפושיות (תודה לאלדד גואטה על הגילוי): 


את חווית האנטי פאזה הראשונה שלי עברתי בגלי צה"ל באולפן א' עם האלבום השני של אסף אמדורסקי. הקשבתי לו ימים על גבי ימים בתצורתו המוכרת ואז יום אחד פשוט עשיתי את מה שצריך במיקסר והאזנתי לגרסת האנטי פאזה של השיר "והוא האמין לה". זה נשמע ככה:



שימו לב, השירה נעלמה כמעט לגמרי, נשאר קצת מהתופים ושני הכלים הכי דומיננטיים פה הם הגיטרה והפסנתר. פתאום אפשר לשמוע איזה תפקיד מפואר עושה הגיטרה. כשאמדורסקי שר "הציפורים, ציפורים" הוא ממש מדמה משק כנפיים של ציפורים על מיתרי הגיטרה. ככל שהשיר מתקדם הגיטרה הולכת ומשתוללת עוד יותר. הנה הגרסא הרגילה של השיר 

אספתי עבורכם כמה שירים מעניינים, הפכתי להם את הפאזה ואני מקווה שמה שתשמעו עכשיו ימחיש לכם כמה מסירות והשקעה יש בעבודת אולפן וכמה רבדים עוד נסתרים מהאוזן שלכם. יצירה של כל תפקיד כלי נגינה שתשימו לב אליו פה לקחה לפעמים שעות או ימים. זו הזדמנות נהדרת להכיר ולהוקיר את תרומתם הנפלאה של המפיקים המוסיקליים, הטכנאים והנגנים על היותם חלק ממכלול היצירה.

השיר הראשון שבחרתי הוא "ואיך שלא" של אריאל זילבר, מדובר בהפקה קטנה, פשוטה (ויפה) וכשהופכים לשיר את הפאזה כמעט הכל נעלם למעט הגיטרה שעושה תפקיד מקסים. כשזילבר שר "שקט עכשיו וכל אחד עסוק בענייניו" הגיטרה ממש מדמה תקתוק של שעון שנותן לנו תחושה של הזמן שעובר: 



השיר השני הוא "בלדה לשוטר אזולאי" וממנו נשארים בעיקר כלי הקשת והנשיפה. אני לא יודע מי עשה את העיבוד הזה אבל הוא ממש יפה ועשיר: 



השלישי הוא שיר של שון לנון שאני מאוד אוהב. נשארים בעיקר אורגן ההמונד, הגיטרות וקולות הרקע הילדותיים. כשהשירה כבר לא פה פתאום ממש אפשר לשמוע שהבס מנגן מלודיה מאוד יפה: 



הרביעי הוא Rehab של איימי ויינהאוס זצוק"ל ואפשר ללמוד ממנו על מלאכת הטוויה הנהדרת של מארק רונסון בניסיונותיו לחזור לסאונד של אלבומי מוטאון של שנות השבעים. יש שם וורליצר כמו של ריי צ'ארלס, כלי הקשה כמו אצל דיאנה רוס ושירת רקע נחושה:



השיר החמישי הוא 'בבושקה' של קייט בוש תבדל"א. אני אפילו לא מצליח להגיד מה נשאר ממנו אחרי האנטי פאזה. אבל אפשר להבין את הייחוד של קייט בוש שמצליחה ליצור אווירה מטורללת לגמרי. ההפקה פה היא כמו הצגה מלאה דמויות שאמורה להעביר לנו הרגשה מסוימת: 



השיר האחרון הוא שיר לא מוכר של סוזן וגה מתוך האלבום "תשעה אובייקטים של תשוקה". האלבום הופק על ידי בעלה מיטשל פרום (יהודי עם שורשים ישראליים) שנחשב בעיניי מפיק גאון. השארתי את זה לסוף כי האנטי פאזה חושף פה רקע הזוי לגמרי שלא הייתם שמים לב אליו בחיים: 



ואם לא הבנתם כלום מהשיר אז כדאי שתקשיבו למקור 

אם יש לכם שאלות איך אפשר להפיק אנטי פאזה עם תוכנת עריכה או שלא הבנתם בכלל את המאמר, אתם מוזמנים לשאול.






תגובות :
1. הראלה
איזה איש קסום ומעניין אתה שיודע כל כך מעולה לחלוק את הידע והמחשבות שלך. כיף לקרא
2. אורי
ליבי
ברור שניסיתי. מה שאת צריכה לעשות זה לחבר את אחד הרמקולים הפוך, לשים אותם זה מול זה ולהצמיד. מה שייקרה הוא שאחד הרמקולים יישאב אוויר והשני ידחף אוויר ואז מה שמשותף יתבטל. אל תדאגי זה לא עושה שום נזק.
3. ליבי
מרתק!
סתם חיפשתי אינפורמציה על סטריאו ומה שבונה אותו, וגיליתי שיש לך בלוג. איזה כיף של פוסט, אני תוהה אם באמצעים ביתיים (כמו הפיכה פיזית של הצד האדום והשחור בצד אחד ברמקולים במערכת הביתית) מתקבל אותו אפקט, או שאני סתם מסתכנת בהריסת הרמקולים...? ניסית?
4. קרני
אתה גדול אתה אוהב הרבה דברים טובים אני אוהב אותך
5. בני
אהבתי את הפירוט והדוגמאות...רעיון מצויין :-) חיוך אליך, איש יקר
6. אורן
ואני חשבתי שאני ניסיתי הכל
מקסים אורי. לאחלה טיול לקחת אותנו. כל כך מעניין וכל כך מושקע. אתה יודע שבתחילת דרכי בתקשורת (טוב, אחרי שהייתי צלם סטילס) הייתי סאונדמן במשך חמש שנים? עשיתי הרבה ניסויים. אף פעם לא התחרעתי כמו שעשית פה. תודה
הוסף תגובה :
שם הכותב
נושא
דוא"ל
אתר
תוכן הפנייה


כל הזכויות שמורות לאורי פז 2010
טוחן מדיה בניית אתרים