17.09.18

"השאה ואשתו ניסו לרקוד את הג'יטרבאג (כינוי לריקוד של מוסיקת סווינג). ניגשתי אליהם ואמרתי 'אתם עושים את זה לא נכון, אני אלמד אתכם איך רוקדים'. ידעתי לדבר פרסית וזה בהחלט עזר לשבור את הקרח. אחרי אותו ערב הם הזמינו אותנו לנגן עבורם עוד כמה פעמים, אחר כך כבר הפכתי להיות הפסנתרן הקבוע של השאה".

הדובר הוא אוו אובזיאן שנולד בלבנון ב-1926. אובזיאן היה מלחין ממוצא ארמני, בן למנצח ולזמרת. בתחילת דרכו ניגן בהרכב "נערי לבנון" וזה החל להופיע בבית מלון בבגדאד ומשם המשיך לאיראן. אותו ערב גורלי שבו הכיר את השאה שינה כאמור את מסלול חייו. השליט הפרסי סייע לו להתקבל לבית הספר ג'וליארד בניו יורק ושם למד נגינה קלאסית בפסנתר והלחנה. במלחמת קוריאה גוייס לצבא האמריקאי ושימש נגן פסנתר. ב-1952 שוחרר כחייל מצטיין.

אובזיאן חזר לארה"ב עם רוח גבית, המשיך בקריירה המוזיקלית שלו ו-14 שנים אחר כך עשה את פריצת הדרך המוזיקלית הראשונה שלו. הוא העניק למלחין הגרמני ברט קמפרט לחן לפסקול הסרט A Man Could Get Killed שיצא ב-1966 לאקרנים. אובזיאן קרא לקטע Beddy Bye ואם תאזינו אליו אני בטוח שתצליחו לזהות אותו.


הלחן שהעניק אובזיאן לקמפרט

הסרט הצליח ואובזיאן חשב שהלחן שלו יתאים מאוד לפרנק סינטרה. חבר כתב עבורו מלים וקרא לשיר "גיטרה שבורה". מכר אחר חיבר בינו לבין הזמר והשניים נפגשו. סינטרה אהב את הלחן אבל לא את המלים והחליט להעביר את המנגינה לכותבים צ'רלס סינגלטון ואדי סניידר והשניים שבו אליו עם Strangers in the Night. סינטרה, שבאותה תקופה היה בשפל ולא הצליח לנפק שום להיט, שנא גם את הטקסט, אך חברת התקליטים נשפה בעורפו ובסופו של דבר הוא ויתר - והקליט את השיר. כמה חודשים לאחר מכן הוסיף אליו את שאר השירים באלבום הנושא את אותו שם. הוא הגיע איתו לראש מצעד הפזמונים ואפילו זכה בגראמי.


סינטרה שר את Strangers in the Night

הקרדיט ל-Strangers in the Night ניתן לקמפרט והצלחתו המרגשת של אובזיאן הפכה באחת למפח נפש גדול. הוא טען כי קמפרט ייעד את השיר לשוק הגרמני וכי לא חשב שיזכה לתמלוגים עליו בשוק האמריקאי. כשנשאל מדוע לא תבע את זכויותיו הסביר כי הוא וקמפרט חברים וכי "יש לו מכתב מקמפרט המאשר כי הוא זה שכתב את הלחן".


אובזיאן מנגן את Strangers in the Night

עשן באוויר
אובזיאן החליט להתחיל מחדש. הוא עזב את תעשיית המוזיקה האמריקאית, עבר לגור בפוארטו ריקו והחל לעבוד כצורף וכנגן פסנתר באחד המלונות. הוא נהג לעשן מקטרת וב-1982 הזמין אותו חבר לסיגר. כשהחשבון הגיע - הוא הופתע מהמחיר היקר והחליט לטוס לרפובליקה הדומיניקנית לביקור במפעל כדי לבחון אפשרויות לביזנס חדש. שם, פגש את הנדריק קלנר, מומחה ביצירת תערובות של טעמי סיגר.


הסיגרים של אובזיאן

קלנר "רקח" עבור אובזיאן 12 סיגרים מתערובות שונות של עלים. אובזיאן טעם וניסה וכעבור חודש החליט על הטעם האהוב עליו. לסדרת הסיגרים הראשונה שלו הוא קרא Avo Classic והתחיל להפיץ אותה בשיטה הבאה: בכל פעם שהופיע הוא שמר בכיסא הפסנתר שלו כמה סיגרים ובמהלך ההופעה חילק אותם לטעימות בקהל. השמועה נפוצה והסיגרים של אובזיאן זכו להצלחה כבירה. ב-1995 הוא אף זכה להכרה בינלאומית כשהסיגרים שלו הפכו לסדרה רשמית של חברת Davidoff. כיום נמכרים מהסדרה הזו כשני מיליון סיגרים בשנה.

למרות הקריירה החדשה שלו, אובזיאן לא ויתר על המוזיקה וב-2003 הוציא אלבום הכולל 12 קטעים. אפשר למצוא בו ג'אז, מוזיקה לטינית ולטעמי יש בו גם משהו ארמני ייחודי בצליל. באיזשהו אופן הוא מזכיר לי את מוריס אל-מדיוני האלג'יראי. שניהם באו ממורשת מזרחית, שניהם הופיעו בפני חיילים אמריקאים בתקופת המלחמות ובאפם נשבה הרוח המלוחה של האוקיינוס האטלנטי על מקצביו: מצד אחר - האפריקאי, מצד שני - הקריבי.


אובזיאן מנגן את Canto Por La Vida ("שר לחיים")

אובזיאן מת ב-2017 בגיל 91. אומרים ש"ההצלחה אבות רבים לה" וכך בהחלט היה גם במקרה של Strangers in the Night. מאז יציאת השיר רבים טענו כי הם אלה שהלחינו אותו. למעט אובזיאן וקמפרט היו שם גם איבו רוביץ' הקרואטי וטוני ברנט הצרפתי. קמפרט וסינטרה העדיפו שלא להתייחס לעניין ולכן התשובה האמיתית והמוחלטת תישאר כנראה בגדר תעלומה.

פורסם לראשונה בבלוג שלי "שעת אולפן" בעיתון הארץ