לזכרו של דני קרפל
02.03.16
כשעבדתי בגלי צהל היה עיתונאי אחד בידיעות אחרונות בשם עמוס אורן שהיה טוחן אותנו כל שבוע במוסף. פעם אחת ביקשתי לפגוש אותו ולהבין ממנו מה הקטע שלו. "אתה יודע מה אני שונא אצל העורכים המוסיקליים שלכם בגלגלצ? שהם לא עיתונאי מוסיקה! הם עובדים רק עם מה שמאכילים אותם, צר עולמם כעולם היח"צ ששולח אליהם דיסקים". עד אז לא ראיתי את זה ככה ובאמת הלכתי הביתה עם חומר למחשבה.

היום הלך לעולמו דני קרפל, שהיה עורך פסקול הג'אז של מדינת ישראל במשך כל כך הרבה שנים. יצא לי לעבוד עם דני כמה שנים בגלי צה"ל (תמיד הוא היה קורא לי אורי צור בטעות...) והדבר העיקרי שאפשר להגיד עליו הוא שהוא היה עיתונאי מוסיקה אמיתי. הוא לא הוזן מיח"צנים, הוא התעניין וחקר ואצר ואגר מוסיקה בכמויות טרנס גלאקטיות והתמודד איתה בדרך ששום מוח אנושי לא יכול לה.

הייתה לדני פתיחות אין סופית למוסיקה ולא היה סגנון שהוא לא הצליח לעכל.
עם השנים רובנו "מתקשים" ומצרים את טעמנו לסגנונות מסויימים, לדני זה לא קרה. יותר משסקרנו אותי תכניות הג'אז שלו (אין לי כוח לג'אז) יותר אהבתי את תכנית האולדיז שלו, וגם הייתי סקרן לשמוע איך הוא יערוך את "ארבע אחרי הצהרים" או תכניות חול אחרות (כמו לתת לשף גדול להכין חביתה עם שתי ביצים, חמאה ומלח).

אני מרבה לרדת על גלי צהל בהזדמנויות רבות אבל דווקא במקרה הזה התחנה באמת עשתה עימו חסד מופלא ונתנה לו את האפשרות לערוך ולהגיש מוסיקה כל עוד הוא היה יכול ועל זה מגיע לה פרגון גדול. זו הייתה מחווה אנושית יפה ומרגשת. יהיה זכרו ברוך.



הוסף תגובה :
שם הכותב
נושא
דוא"ל
אתר
תוכן הפנייה


כל הזכויות שמורות לאורי פז 2010
טוחן מדיה בניית אתרים