פעמים רבות שמעתי אנשים אומרים "הלוואי שהיית יודע לנגן, חבל שלא התחלתי עם זה בגיל צעיר". אז אם אתם Late Bloomers או מוסיקאים שמחפשים גיוון ההמלצה שלי בשבילכם היא יוקללה.
השיר 'רנה וג'ורג'ט מגריט וכלבם אחרי המלחמה' הוא חלק מהאלבום "Hearts and Bones" של פול סיימון. האלבום יצא בשנת 1983 והיה אמור להיות אלבום איחוד בין סיימון לגורפינקל, רעיון שנכשל מכיוון שגורפינקל התנגד לאופי האישי שלו.
חרחורים בקצב סדיר מתחילים להישמע ובתוך כמה שניות צליל מוכר ממלא את החדר. המוסיקה מתפשטת אל תוך האוזן ומתפזרת בכל הגוף, כמו סם. מאותו הרגע המסע מתחיל וזה לא משנה איפה אתה, משנה איפה המחבר התכוון שתהיה.
עם הצלחה אי אפשר להתווכח אבל בנוגע לבוסה נובה בארצות הברית אין לי ספק שהבחירות המוסיקליות של חברות התקליטים והמוסיקאים האמריקאים היו יותר אמריקאיות מברזילאיות.
לאחר מאבק משפטי ממושך זכתה היום איה כורם בנצחון קטן כשבית המשפט העליון פסק לטובתה בתיק נגד חברת "עננה". ראשית הסיפור בשנת 2005 בה כורם הייתה בגיל 22 וחתמה על הסכם עם חברת "עננה".
מכירים את "מיסרלו"? נעימת הפתיחה של הסרט "ספרות זולה". חשבתם פעם למה היא נשמעת כל כך ערבית? הביצוע המפורסם שייך לדיק דייל, גיטריסט גולש גלים מקליפורניה שנקרא "המלך של גיטרת הגלישה".
את הקריירה המקצועית התחיל יאנג כנגן הופעות. הוא הופיע בשנות החמישים עם: ג'וני קאש, קארל פרקינס ורוי אורביסון. בשנת 1964 הביטלס ביקשו מההרכב שיחממו אותם במסע ההופעות האמריקאי שלהם.
אחד האנשים הכי מהותיים ב"ממשק המשתמש" ו"חווית המשתמש" של הגיטרה החשמלית הוא בחור שלא שמעתם עליו מעולם בשם פרדי טווארס. טווארס הוא האיש העומד מאחורי הגיטרה האגדית "פנדר סטרטוקסטר".
אחד השירים היפים ביותר של הקרפנטרס נקרא For all we know, לטעמי השיר כל כך טוב עד כדי כך שהוא בוהק מעל רוב השירים באלבום האוסף של ההרכב וזה חתיכת הישג כי כל שיר שם הוא מאסטרפיס פסיכי.
For all we Know - דברים שלא ידעתי על הלהיט של הקרפנטרס
26.05.18
אחד השירים היפים ביותר של הקרפנטרס נקרא For all we know, לטעמי השיר כל כך טוב עד כדי כך שהוא בוהק מעל רוב השירים באלבום האוסף של ההרכב וזה חתיכת הישג כי כל שיר שם הוא מאסטרפיס פסיכי.
השיר הולחן על ידי פרד קארלין, נגן חצוצרה שניגן מגוון רחב מאוד של סגנונות. קארלין הוא מכונה משומנת של מוסיקה לטלויזיה ולקולנוע והיה מועמד לפרס האמי 11 פעמים. המילים נכתבו על ידי רוב וילסון וארתור ג'יימס. מסתבר שארתור ג'יימס הוא ג'יימס גריפין שהיה חבר בלהקת Bread. גריפין היה חתום בחוזה עם חברת אלקטרה ולא רצה שידעו שהוא עושה דברים נוספים בנוסף לנגינה בלהקה אז הוא אימץ שם בדוי. השיר נכתב במקור לפסקול של הסרט Lovers and other strangers משנת 1970 ובוצע על ידי זמר בשם לארי מרדית'.
באותה שנה הקרפנטרס הפגיזו עם Close to you ו We’ve only just begun ומאוד חששו אם יצליחו לנפק להיט נוסף. במהלך אחד מסיבובי ההופעות הציע המנהל האישי שלהם שייצאו לקולנוע לערב שקט, ריצ'רד וקארן צפו בסרט Lovers and other strangers ועל המקום החליטו כי זה יהיה השיר הבא שלהם.
השיר נפתח עם כלי נגינה שנקרא "קרן אנגלית", קרוב משפחה של האבוב (גדול ממנו ובעל צליל נמוך יותר). במקור קטע הפתיחה בוצע בגיטרה קלאסית שנוגנה על ידי חוזה פליסיאנו, שפגש את האחים במסעדה וסיפר להם שהוא אוהב את המוסיקה שלהם. פליסיאנו ביקש להשתתף באחד השירים שלהם והאחים נעתרו. למחרת סשן ההקלטות קיבל ריצ'רד קרפנטר טלפון מהמנהל של פליסיאנו שביקש לגנוז את ההקלטה וכך עשה. שאר הנגנים שהשתתפו בהקלטות היו חלק מקבוצת ה Wrecking Crew, ביניהם: האל בליין בתופים, וג'ון אוסבורן בבס (למעשה אלה אותם נגנים שניגנו עם ה Mamas and the Papas ועם סיימון וגורפינקל ב Bookends).
למרות המוסיקה היפה הייחוד הבולט באמת של הקרפנטרס היה הווקאליות המורכבת שלהם בהקלטות, שנה לפני הקלטת השיר החלו להשתמש במכשיר הקלטה בעל 16 ערוצים וריצ'ארד וקארן ידעו להוציא ממנו את המיטב. באותן שנים הם היו בהחלט בליגה של קווין והביצ' בויס בזכות ההקלטות הווקאליות הרבודות והמוקפדות שלהם. למרות שחיפשתי לא מצאתי גרסה הכוללת את קולות הרקע בלבד, אבל כן מצאתי גרסה הכוללת בס, תופים וקארן קרפנטר שעדיין מצמרר לשמוע את ערוץ השירה שלה בגרסה גולמית של השיר: מדויקת, נקיה וצלולה.
במהלך שנת 1970 השיר זכה באוסקר בקטגוריית השיר הטוב ביותר בזכות הביצוע בסרט. למרות שהיה מתבקש שהקרפנטרס יופיעו איתו בטקס, האקדמיה לא אישרה זאת מכיוון שהם לא שיחקו באף סרט מעולם. לבקשת הצמד הזמרת הבריטית פטולה קלארק ביצעה את השיר בטקס (קלארק זכתה לבצע את השיר בשנית בשנת 1983 במופע המחווה לקארן קרפנטר בעקבות מותה).
בסופו של דבר גם ארתור ג'יימס (ג'יימס גריפין) מ Bread ביצע את השיר בגרסה מינימליסטית, קסומה ולא פחות טובה שאורכה הוא דקה ו-23 שניות בלבד.