ואז פיקאסו אמר לי תתפשטי
28.01.16

היום ביקרתי בפעם השנייה אצל אסתר אמרד דגן, בקריית ביאליק.
לאסתר יש רעיון מעניין מאוד למרכז חווייתי וירטואלי. לקח לי זמן להבין מה היא רוצה לעשות אבל הגברת בת 84 עם אנרגיות של בת 16 ומוח יצירתי של חמישה חוקרים ביחד. דווקא בגלל שהכל ממומן מכיסה נקטתי בה במשנה זהירות. מבחינתי כל שקל לפרויקט הוא שקל פחות לקצבת הזקנה שלה.

כל הבית מלא עד אפס מקום באמנות אפריקאית על הקירות וקרן לוי פארן שבאה איתי שאלה אותה על אחת המסכות. שמעי סיפור היא אומרת לה: "כשהייתי צעירה, הייתי מורה למחול בצרפת, באותה תקופה לימדתי ריקוד בקייטנה וסיפרו לי שאל מרכז האמנויות בו אנחנו נמצאים מגיע לעתים פאבלו פיקאסו ללמוד כדרות. הייתי מאוד סקרנית לפגוש אותו וחיכיתי לו ימים רבים אך הוא לא הגיע. שאלתי את אחד אנשי הצוות היכן הוא מתגורר והוא הפנה אותי אל האחוזה שלו שהייתה בקרבת מקום. נסעתי אל האחוזה וצלצלתי באינטרקום... השומר ענה... מי שם? שלום, מר פיקאסו בבית? אני רוצה לפגוש אותו.... מי את? אני אסתר אמרד. קבעת פגישה? לא. טוב, חכי רגע.
דממה על הקו... ואז השומר חוזר אליי. טוב, בואי תיכנסי, מר פיקאסו רוצה לפגוש אותך, הוא חייב לדעת מי זה האדם החוצפן הזה שמגיע אל האחוזה שלו ומבקש לראות אותו מבלי לקבוע פגישה מראש.

נכנסתי, פיקאסו לוקח אותי אל הסטודיו שלו, במה את עוסקת? אני מורה למחול, את מזכירה לי את אשתי הראשונה, אולגה. גם היא הייתה רקדנית, טוב, בואי תתפשטי, אני אצייר אותך. נאלמתי דום, איך אני אתפשט בפניו? אני באה מבית דתי, הוריי דתיים, אם הם יידעו שהתפשטתי בפניי אדם זר, אוי ואבוי לי.
סירבתי וישבנו לדבר על אמנות. על אדן החלון שלו הייתה מסיכה אפריקאית, מה זה הדבר המכוער הזה? פאבלו הסתכל עליי במבט כועס! זה מכוער? את לא מבינה מה את רואה פה? זה קוביזם!
האמנים האפריקאים האלה, בלי אקדמיה, בלי תולדות האמנות, בלי לימודים בלי כלום. הם המציאו את הקוביזם, זה מה שאני ראיתי שם וזה מה שציירתי אחריהם.

מאותו יום קיץ בשנת 1959 התחילה אסתר לחקור אמנות אפריקאית, הסתובבה בכל רחבי אפריקה במדינת ידידות ומדינות אוייבות, קוששה מידע וכתבה כ-15 ספרים בנושא אמנות אפריקאית מצויידת רק בעיניים, באוזניים ובמוח האנליטי שלה.

חותם על כל יום שיהיה ככה.



הוסף תגובה :
שם הכותב
נושא
דוא"ל
אתר
תוכן הפנייה


כל הזכויות שמורות לאורי פז 2010
טוחן מדיה בניית אתרים