פעמים רבות שמעתי אנשים אומרים "הלוואי שהיית יודע לנגן, חבל שלא התחלתי עם זה בגיל צעיר". אז אם אתם Late Bloomers או מוסיקאים שמחפשים גיוון ההמלצה שלי בשבילכם היא יוקללה.
בעוד כל התלמידים הסתכלו בעיניים בורקות על היצירות ההומניסטיות של הרנסנס ומלמלו לעצמם "הו, זה כל כך הומני", "הו, זה שם את האדם במרכז" אני נמשכתי ישר לכנסיות האפלות, למפלצות ולדמויות המעוותות.
אהרון ברק אמר לא מזמן ש"המוות אף פעם לא מפתיע, אבל הוא בא בהפתעה" וכך, מותך בא לי פתע, בשיחת טלפון עצובה של חגית בתך ביום ראשון בבוקר. בלי פרידה, בלי מילות סיכום, כך, נותקנו במפתיע.
השיר 'רנה וג'ורג'ט מגריט וכלבם אחרי המלחמה' הוא חלק מהאלבום "Hearts and Bones" של פול סיימון. האלבום יצא בשנת 1983 והיה אמור להיות אלבום איחוד בין סיימון לגורפינקל, רעיון שנכשל מכיוון שגורפינקל התנגד לאופי האישי שלו.
חרחורים בקצב סדיר מתחילים להישמע ובתוך כמה שניות צליל מוכר ממלא את החדר. המוסיקה מתפשטת אל תוך האוזן ומתפזרת בכל הגוף, כמו סם. מאותו הרגע המסע מתחיל וזה לא משנה איפה אתה, משנה איפה המחבר התכוון שתהיה.
עם הצלחה אי אפשר להתווכח אבל בנוגע לבוסה נובה בארצות הברית אין לי ספק שהבחירות המוסיקליות של חברות התקליטים והמוסיקאים האמריקאים היו יותר אמריקאיות מברזילאיות.
מכירים את "מיסרלו"? נעימת הפתיחה של הסרט "ספרות זולה". חשבתם פעם למה היא נשמעת כל כך ערבית? הביצוע המפורסם שייך לדיק דייל, גיטריסט גולש גלים מקליפורניה שנקרא "המלך של גיטרת הגלישה".
את הקריירה המקצועית התחיל יאנג כנגן הופעות. הוא הופיע בשנות החמישים עם: ג'וני קאש, קארל פרקינס ורוי אורביסון. בשנת 1964 הביטלס ביקשו מההרכב שיחממו אותם במסע ההופעות האמריקאי שלהם.
אחד האנשים הכי מהותיים ב"ממשק המשתמש" ו"חווית המשתמש" של הגיטרה החשמלית הוא בחור שלא שמעתם עליו מעולם בשם פרדי טווארס. טווארס הוא האיש העומד מאחורי הגיטרה האגדית "פנדר סטרטוקסטר".
אחד השירים היפים ביותר של הקרפנטרס נקרא For all we know, לטעמי השיר כל כך טוב עד כדי כך שהוא בוהק מעל רוב השירים באלבום האוסף של ההרכב וזה חתיכת הישג כי כל שיר שם הוא מאסטרפיס פסיכי.
היום בבוקר ישבתי במשרד בפגישה, אחרי רבע שעה המוח התחיל לקלוט שהרעש של הסירנות מבחוץ מעבר לרגיל, זה כבר לא רעש מקרי של אמבולנס חולף. יצאתי החוצה וכל שדרות הסנהדרין פקוקות, אני רואה ממרפסת הגג שוטרים ואנשי מג"ב רצים עם נשקים שלופים. צועק לאנשים למטה.."זה פיגוע?" והם מהנהנים בחזרה... אני יורד למטה לראות מה קורה. אחר כך מתחילות לזרום התמונות בוואטספ של הפיגוע מהסופר מתחת למשרד, אותו אחד שאני קונה בו כל בוקר מצרכים.
לפני כמה זמן הצטרפתי לליכודניקים החדשים בעקבות פוסטים של Lior Meiri. הקבוצה כוללת כיום כבר 12 אלף איש (הקבוצה השניה בחוזקה במפלגה), המטרה היא להפוך לכוח משמעותי בליכוד ולשנות את הרכב חבריי התנועה. אתמול ליאור התארח ב"פגוש את העיתונות" והותקף על ידי רינה מצליח, לימור לבנת וכתב כלשהו של "הארץ". הם טענו כנגדו את הדברים הבאים:
1. זוהי השתלטות עויינת של אנשים שאינם עומדים בערכיי הליכוד
היום שמחתי סוף סוף לראות את הראיון הראשון של יאיר לפיד בתקשורת. יאיר התראיין אצל יונית לוי בחדשות ערוץ 2 ובסך הכל עשה עבודה טובה.
אקדים ואומר שאני תומך ביאיר לפיד, קודם כל מכיוון שאני מרגיש שבכנסת הנוכחית באמת אין אף מפלגה שמייצגת אותי, במקביל אני מעריך את סל המרכיבים שלו. הוא ישראלי, ציוני, קפיטליסט, מצליחן מוכח ואני שמח לראות אנשים כאלה בפוליטיקה שלנו.
ישראל מתייבשת, וגם אם השנה תהיה שנה גשומה... זה לא יעזור, זה קורה גם באוסטרליה, בנמיביה ובתורכיה, ישראל מתייבשת... אז כשאתם עושים פיפי, בבקשה, תשתמשו בידית הקטנה, אההה.. וגם בימים שאתם לא פוגשים אנשים, אם תוכלו לא לצחצח שיניים בבוקר, זה יהיה מצוין ואם תוכלו לא להשקות את העציצים שלכם ולשים באקווריום 20% פחות מים זה ישמח אותנו מאוד. כי ישראל מתייבשת.
בכל פעם שאני רואה את התשדיר "ישראל מתייבשת", אני מתעצבן. גם כואב לי לראות את עור הפנים של רננה רז נהרס ככה, בבת אחת. אבל בעיקר מפריע לי הרעיון הבסיסי והחצוף שמאחוריו. בבסיסו, כל העניין במדינה הוא ההסכם בינה לבין האזרח. האזרח מצדו מתחייב לעשות צבא, מילואים ולשלם מיסים (הרבה מיסים) והמדינה מצדה מתחייבת לדאוג לצרכיו הבסיסיים (לפחות). בכל חודש אני נותן למדינת ישראל יותר מחצי מכל מה שאני מרוויח. תמורת הכסף הזה אני מצפה לרמת שירותים טובה. אחד מהדברים הבסיסיים (אם לא הבסיסי שבהם) אותו אני מצפה לקבל מהמדינה הוא מים.