פעמים רבות שמעתי אנשים אומרים "הלוואי שהיית יודע לנגן, חבל שלא התחלתי עם זה בגיל צעיר". אז אם אתם Late Bloomers או מוסיקאים שמחפשים גיוון ההמלצה שלי בשבילכם היא יוקללה.
השיר 'רנה וג'ורג'ט מגריט וכלבם אחרי המלחמה' הוא חלק מהאלבום "Hearts and Bones" של פול סיימון. האלבום יצא בשנת 1983 והיה אמור להיות אלבום איחוד בין סיימון לגורפינקל, רעיון שנכשל מכיוון שגורפינקל התנגד לאופי האישי שלו.
חרחורים בקצב סדיר מתחילים להישמע ובתוך כמה שניות צליל מוכר ממלא את החדר. המוסיקה מתפשטת אל תוך האוזן ומתפזרת בכל הגוף, כמו סם. מאותו הרגע המסע מתחיל וזה לא משנה איפה אתה, משנה איפה המחבר התכוון שתהיה.
עם הצלחה אי אפשר להתווכח אבל בנוגע לבוסה נובה בארצות הברית אין לי ספק שהבחירות המוסיקליות של חברות התקליטים והמוסיקאים האמריקאים היו יותר אמריקאיות מברזילאיות.
לאחר מאבק משפטי ממושך זכתה היום איה כורם בנצחון קטן כשבית המשפט העליון פסק לטובתה בתיק נגד חברת "עננה". ראשית הסיפור בשנת 2005 בה כורם הייתה בגיל 22 וחתמה על הסכם עם חברת "עננה".
מכירים את "מיסרלו"? נעימת הפתיחה של הסרט "ספרות זולה". חשבתם פעם למה היא נשמעת כל כך ערבית? הביצוע המפורסם שייך לדיק דייל, גיטריסט גולש גלים מקליפורניה שנקרא "המלך של גיטרת הגלישה".
את הקריירה המקצועית התחיל יאנג כנגן הופעות. הוא הופיע בשנות החמישים עם: ג'וני קאש, קארל פרקינס ורוי אורביסון. בשנת 1964 הביטלס ביקשו מההרכב שיחממו אותם במסע ההופעות האמריקאי שלהם.
אחד האנשים הכי מהותיים ב"ממשק המשתמש" ו"חווית המשתמש" של הגיטרה החשמלית הוא בחור שלא שמעתם עליו מעולם בשם פרדי טווארס. טווארס הוא האיש העומד מאחורי הגיטרה האגדית "פנדר סטרטוקסטר".
אחד השירים היפים ביותר של הקרפנטרס נקרא For all we know, לטעמי השיר כל כך טוב עד כדי כך שהוא בוהק מעל רוב השירים באלבום האוסף של ההרכב וזה חתיכת הישג כי כל שיר שם הוא מאסטרפיס פסיכי.
23.01.18
כמו העימות בעזה, אחת לכמה זמן מתפרץ לו לתודעה התקשורתית נושא "המוסיקה המזרחית והאפליה" לכאורה אותה חווים אמנים מזרחיים. בכל פעם הנושא הזה מפעיל אותי מחדש. כששאלו את הזמרת נינה סימון בנוגע לסגנון המוזיקלי שלה היא הגדירה זאת כך: "ג'אז הוא מונח של אנשים לבנים למוזיקה שחורה, המוזיקה שלי היא מוזיקה קלאסית שחורה". סימון לא מסכימה שמישהו אחר יתחום אותה בהגדרה משלו, היא דורשת את החירות להגדרה נקייה של הסגנון שלה. יש לי חברה דעתנית אחת שפרסמה פוסט בפייסבוק ש"אין דבר כזה מזרחיים". בתפיסת העולם ההומניסטית שלה היא מתכוונת להגיד שבעצם כבני אדם אין שום דבר שמבדיל בינינו. זאת אומרת ש"מזרחי" זו הגדרה של מישהו שהוא לא "מזרחי" ומטרת ההגדרה היא לבדל את ה"מזרחי" מה"לא מזרחי". ניסיתי להגדיר את המאפיינים שהופכים מוסיקה למזרחית צמצמתי את הרשימה לשלושה מאפיינים: מיקום, מוצא וסגנון.
מיקום – קודם כל בואו נשאל מזרחי יחסית למה? יש קושי מסוים להגדיר מוסיקה מזרחית על פי מיקום. האם מדובר בכל מה שנמצא על המפה מזרחית למדינת ישראל? נגיד ירדן, עיראק, איראן, תימן, סעודיה, כוויית? אם כך מה לגביי מצרים, מרוקו, לוב, טוניס, אלג'יר, יוון, תורכיה? האם מוסיקה מארצות אלה היא גם מזרחית? ואל תגידו לי "מוסיקה ים תיכונית" כי אז עיראק ותימן לא בתמונה ובטוח שלא תגידו שצרפת, ספרד ואיטליה בפנים.
אז מוריס אל מדיוני האלג'יראי הוא מוסיקה מזרחית או לא?
אז שם טוב לוי הבולגרי עם המוסיקה הבלקנית שלו הוא מוסיקה מזרחית או לא? האם הוא מופלה לרעה בגלל המוצא שלו?
מוצא - האם מדובר בהתייחסות למוצאם של אמנים? אז אני מבין שאייל גולן ומאיה בוסקילה בתוך החבילה, מה לגביי מיקי גבריאלוב? מה לגביי שם טוב לוי? מה לגביי אמנים שבאים מבית מעורב? יהודית רביץ חצי מצריה וחצי רומניה, האם היא זמרת מזרחית? האם אמן ממוצא אשכנזי כמו דני סנדרסון נחשב אמן מזרחי? לסנדרסון יש להיטים כמו "מה הדאווין שלך", "שיר רועים", "התמנון האיטר", "אל תצחק עליי" ועוד. האם הוא יכול להיכנס תחת המטרייה של מירי רגב וחבריה או שהוא יופלה לרעה בגלל מוצאו. אלה שירצו להתווכח איתי יוכלו לשלוף את הנשק הסודי שנקרא עוזי חיטמן ז"ל. חיטמן הלחין להיטים מזרחיים רבים אך לא זכה להשמעות במידה מספקת לטענת המוחים יגידו שזה בגלל הסגנון המזרחי. בתגובה אגיד להם שאפשר להגיד בדיוק אותו דבר על דן תורן שנחשב יוצר רב זכויות וזכה לפחות הצלחה ברדיו כזמר.
דני סנדרסון - אל תצחק עליי
כוורת ותזמורת קול ישראל למוסיקה ערבית - מוסיקה "מזרחית"פר אקסלנס
סגנון - האם מדובר בסגנון המוסיקלי ותו לא? אם כן אפשר להגיד שמוסיקה מזרחית היא מוסיקה עם סולמות מזרחיים, סלסולים וכלי נגינה מזרחיים. האם שימי תבורי נחשב זמר מזרחי? בלהיטיו הגדולים אין בדל של מזרחיות ("עוד סיפור אחד של אהבה", "לילה בלי כוכב", "בואי לא נפסיד את כל הלילה") אייל גולן? למעט ח' וע' אין ברוב להיטיו הגדולים זכר למזרחיות לדוגמא: "לקנות לך יהלום", "צליל מיתר", "מצטער". לעומת אייל גולן לאהוד בנאי יש שירים "מזרחיים" רבים: "ג'מלי פורוש", "האביב בפתח", "פלורנטין", "הכוכב של מחוז גוש דן", "טיפ טיפה". המלחין משה וילנסקי נמשך מאוד ללחנים מזרחיים תימניים והלחין את "זכריה בן עזרא", "מרים בן נסים", "גדליה רבע איש" ועוד, האם הוא נחשב גם אמן "מזרחי"?
אהוד בנאי - ג'מלי פורוש
אלתרמן, וילנסקי ורבקה זהר - גדליה רבע איש
לסיכומו של עניין. לטעמי, הדיון בישראל אינו נוגע לסגנון, למוצא או למיקום. הוא נוגע לקבוצות שרוצות לקבל ברדיו ובטלוויזיה נתח גדול יותר מהנתח שהן מקבלות היום. לא מדובר בדיון מוסיקלי או תרבותי אלא בדיון פוליטי/חברתי.