Warning: session_start() [function.session-start]: open(/var/cpanel/php/sessions/alt-php52/sess_541922984ce0b18f989e25fbf2e70838, O_RDWR) failed: No such file or directory (2) in /home/uripaz/public_html/index.php on line 2
פלייליסט פרידה מפול סיימון - הבלוג של אורי פז
פלייליסט פרידה מפול סיימון
15.07.18

כשהייתי ילד היה לי שכן בבניין שקראו לו דני לנג, המשפחה שלו חיה אתנו בבניין במשך כמה שנים ואז הם היגרו לארץ אחרת ולא שמעתי מהם. לקראת גיל הנעורים הם חזרו מארצות הברית והבית שלהם היה אחת מתחנות התרבות המשמעותיות ביותר בחיים שלי: כל הבית היה מלא בדיסקים ותקליטים ואני בהתקף מאנץ' מוזיקה מטורף ניסיתי לבלוע כל מה שיכולתי. בכל יום הייתי לוקח מהם ערימת דיסקים ומעתיק אותם לקלטות: ביטלס, קינקס, ניל דיאמונד, ברוס ספרינגסטין, כמויות אדירות של מוזיקה משובחת.

אחד האלבומים שהכי התחברתי אליהם היה Negotiations and Love Songs. אוסף של פול סיימון שהכיל את מיטב השירים של קריירת הסולו שלו מהאלבום הראשון ועד Graceland. כל שיר היווה צוהר אל אלבום אחר של סיימון וכמובן שלכולם התחברתי. סוד קסמו של פול סיימון בנוי ממרכיבים רבים: הוא אנטי גיבור: הבן נמוך הקומה של השכנים, הוא כותב טקסטים מעמיקים ומעניינים, הוא מלחין בחסד, הוא מוזיקאי מעולה: תמיד תפקידי כלי הנגינה באלבומים שלו מורכבים ומאתגרים ויש לו עוד תכונה אחת שאני אוהב במיוחד ואני קורא לה "מגלה ארצות". כמו מרקו פולו הוא תמיד נכון לעלות על הסיפון, להפליג אל יעד מעניין וחדש, לחזור ולספר מה שגילה.




ב-5 בפברואר 2018 הודיע פול סיימון כי הוא מתכוון להפסיק להופיע. הגיל עשה את שלו והוא החליט שדי לו, סיימון פתח בסיבוב הופעות שמתחיל בארצות הברית ויסתיים בהייד פארק בלונדון ב-15 ביולי. פחות התחברתי לחומרים האחרונים שלו אבל אני עדיין חושב שהוא הזמר האהוב עליי ואין מישהו שמצא את המפתח לנשמתי כמו שפול סיימון מצא. לכבוד ירידתו מהבמה הרכבתי את שמונה השירים הכי גדולים שלו (בחירה שרירותית ואישית שלי, אל תתנפלו עליי בטוקבקים). מקווה שכל אחד יימצא בה את הפול סיימון שהוא אוהב. השירים מסודרים לפי סדר כרונולוגי.

"Something So Right" (השיר האהוב עליי בעולם כולו)
מתוך: There Goes Rhymin’ Simon 1973




במקור הפזמון היה "Let me live in your city" ולימים השתנה ל-"Something so right". מתאר את הסגירות של סיימון כאדם ואת הקושי שלו להתמודד עם סיטואציה טובה, אזור הנוחות שלא הוא כשהכל לא בסדר וכשדברים מסתדרים הוא פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמו. ההפקה אסתטית ועדינה, כל תו במקום (אפילו חריקת הכיסא הקטנה באמצע). קווינסי ג'ונס בכבודו ובעצמו היה אמון על עיבוד כלי הקשת. מאז ילדותי שמעתי את השיר הזה אין קץ פעמים ואף פעם לא נמאס.

"My Little Town"
מתוך: Still Crazy After all these Years 1975

בשנת 1975, חמש שנים אחרי הפרידה מגרפונקל, החליט סיימון לכתוב עבורו שיר. הוא חשב שהשירים שגרפונקל שר "מתוקים מדי" והלך על משהו יותר "נבזי". סיימון כתב את My Little Town שמתאר עיר מוצא בדיונית ואפרורית, עיר שאף אחד לא רוצה לחזור אליה ("אחרי שיורד גשם, זורחת הקשת, אבל כל צבעיה הם שחורים..."). השיר הופק על ידי פיל רמון שרצה להכניס אל האולפן את אותה אווירה, הוא החשיך את חדר ההקלטות והאיר את סיימון ואת גרפונקל באור כחול עמום כדי שיראו אך ורק את הצלליות אחד של השני.




"I Do it for Your Love"
מתוך: Still Crazy After all these Years1975


שיר אהבה אינטימי של סיימון וגם פה, כמו בכל שירי האהבה שלו מוצג הקושי של סיימון בלהיות נאהב. נדמה כי תמיד עננה גדולה רובצת ומאיימת לשטוף הכל. סיימון מצליח לתאר את רגשותיו במטפורות על צבע "השמיים צהובים והדשא אפור" והשטיח שקנו בחנות יד שניה דהה ו"הכתום דימם את הכחול". היית מצפה כי אדם ביום חתונתו ירגיש כי השמיים כחולים ורווים וכי והדשא ירוק מתמיד אבל זאת לא המציאות אצל סיימון. בשיר ניגן ג'ו בק, גיטריסט ג'אז מצליח שצובע הכל באפקט אפלולי ולקראת סוף השיר מתנגן סולו מפוחית מושלם של טוטס טילמנס.



"Jonah"
מתוך: One Trick Pony 1980


ג'ונה הוא השיר המתאר בתמצית את עלילת הסרט One Trick Pony שנכתב על ידי פול סיימון. הסרט מספר על ג'ונה (יונה) לוין, זמר שהצליח עם שיר שנקרא Late in the Evening, מאז יונה מנסה לשחזר את אותה הצלחה וחווה קשיים גם מול חברת התקליטים (בתפקיד המפיק המוזיקלי של האלבום משחק לו ריד) וגם בחייו האישיים כגרוש. סיימון בחר בשם יונה מכיוון שחשב שכפי שיונה הנביא נבלע על ידי הלוויתן, כך סיימון נבלע על ידי השיר, יציר כפיו שהפך לגדול ממנו.



"God Bless the Absentee"
מתוך: One Trick Pony 1980


עוד שיר מהסרט One Trick Pony. הפעם עם דגש על הפן האישי. סיימון מספר על העבודה המפרכת שלו כאמן ועל כך שאינו רואה את הבית. אחד הדברים המיוחדים באלבום הזה הוא הרכב הנגנים, מבחינתי מדובר בקבוצת הקצב שהיא אחת מהטובות בעולם ביניהם: סטיב גאד – תופים, אריק גייל – גיטרה, רי'צארד טי – פסנתר וטוני לוין – בס. ריצ'אד טי מנגן פה פסנתר חי כמו באירוע גוספל ומצליח להעביר בשיר חיבור מושלם לטקסט המתאר את הנסיעה ברכב האמנים מהופעה להופעה.



"Heart and Bones"
מתוך: Heart and Bones 1983


שיר הנושא את שם האלבום Hearts and Bones. במקור האלבום היה אמור להיות אלבום איחוד בין סיימון וגרפונקל. המפיק המוזיקלי של הצמד רוי היילי גויס לביצוע המשימה אבל כשהחלה מלאכת ההקלטה סיימון הבין שזה חייב להיות אלבום אישי שלו, הטקסטים האינטימיים לא התאימו לאלבום צמד.

השיר הוא שיר אהבה אינטימי על סיימון וזוגתו דאז קארי פישר ("יהודי וחצי יהודייה נודדים") מטיילים בניו מקסיקו. הדבר היפה ביותר בשיר הזה הוא ההמרה שביצע סיימון מנופי המדבר המרהיבים לצלילים. בשיר מנגנים איירטו מוריירה, נגן כלי הקשה ברזילאי שמעשיר את הרקע בקולות של בעלי חיים ליליים, אנתוני ג'קסון בתפקיד מיוחד ומורכב על בס עם שישה מיתרים, מייקל מיינירי על מרימבה (כלי שהשימוש בו חריג במוזיקה פופולרית) וריצ'ארד טי ז"ל בקולות רקע נמוכים שמלווים את השיר מלמטה.



"Rene and Georgette Magritte with their Dog After the War"
מתוך:  heart and Bones 1983


מקור שם השיר הוא בצילום של הצלם הגרמני לותר וולך, בילדותי חשבתי כי השיר הוא תרגיל מוזיקלי מבריק של פול סיימון משמע: סיימון כתב שיר סוריאליסטי על אמן סוריאליסטי. הסוריאליזם מחבר בין שתי מציאויות שלא יכולות להתקיים יחד וכך חיבר סיימון בין רנה מגריט, צייר בלגי ואשתו לבין להקות דוואפ אמריקאיות (הפנגויינס, המונגלואוז, האורואולס והפייב סאטינס), מציאות שלא יכולה להתקיים. לימים הגעתי למסקנה שמשמעות השיר היא אחרת: אחרי שצפיתי בסטנדאפ של קארי פישר (גרושתו של סיימון) היא אמרה שהקשר ביניהם היה כל כך גרוע שסיימון כתב שיר שנקרא "אלרגיות", בשיר הוא מציין כי הלב שלו אלרגי לאישה שהוא אוהב. מבחינתי "אלרגיות" הוא המפתח להבנת השיר רנה וג'ורג'ט מגריט, מבחינת סיימון, אהבה היא דבר סוריאליסטי. שתי מציאויות שלא יכולות לדור בכפיפה אחת.



"Graceland"
מתוך: Graceland 1986

אחרי שהאזין שעות על גבי שעות לאלבום של ההרכב האפריקאי Boyoyo Boys החליט פול סיימון לנסוע לדרום אפריקה ולהקליט שם אלבום המשלב מוזיקה אפריקאית ומוזיקה אמריקאית. גרייסלנד (שם האחוזה של אלביס פרסלי) שימש את סיימון כמטפורה למקום של נחמה וקבלה. ההקלטה התחילה עם ערוץ תופים של המתופף האפריקאי אייזיק מטשלי שהזכיר לסיימון את ההקלטות של אלביס תחת הלייבל "סאן". הגיטריסט האפריקאי ריי פירי נותר באולפן כדי להשתעשע עם הטרק המוקלט ובנה הרמוניה הכוללת גם אקורדים מינוריים. סיימון הופתע, בכל התקופה שלו באפריקה הוא לא שמע אקורד מינורי אחד במוזיקה המקומית, הוא שאל את פירי מדוע הוספת את האקורד המינורי הזה ופירי ענה כי הוא רצה להישמע כמוהו, כמו האמריקאים. אחר כך התווסף בס מיוחד של בקיטי קומאלו, גיטרת סלייד של דמולה אדיפוג'ו וקולות רקע של האחים אוורלי. רבים חושבים כי השיר נכתב על מסע של סיימון ובנו אל האחוזה אבל האמת היא שסיימון נסע אל גרייסלנד בפעם הראשונה רק אחרי שהאלבום יצא.



"Bernadette"
מתוך: Songs from the Capeman 1997


שלום חנוך סיפר פעם בראיון שבמסגרת טיפול פסיכולוגי הוא למד "לחזור לאפס" (הוא גם מזכיר את הביטוי בשיר ראש המשלה מתוך האלבום "אור ישראלי"), הרעיון הוא להתנקות מכל מה שמועמס עליך ולחזור למצב ההתחלתי שלך, נקי מכל הרעשים הרגשיים. הרעיון של "לחזור לאפס" חוזר אצל פול סיימון לאורך כל הקריירה שלו והאפס שלו הוא ימי ראשית הרוק'נרול. זה בא לידי ביטוי בשיתוף הפעולה עם ההרכב הקולי ה"האמינג בירדס" באלבומו There Goes Rhymin’ Simon, בלהקות הדוואפ המוזכרות ב'רנה וג'ורג'ט מגריט, בשיתוף הפעולה עם להקת Ladysmith Black Mambazo בגרייסלנד (אותה הגדיר כלהקת סופר דוואפ) ובסופו של דבר בשנת 1997 הקליט סיימון את האלבום "שירים של האיש בעל הגלימה". האלבום היה ליווה מחזמר שנכשל כישלון חרוץ אבל אי אפשר שלא להתרשם מה"שחזור המוזיקלי". סיימון החייה סגנון והקליט שירים חדשים ברוח אותה התקופה. בעיניי "ברנדט" הוא השיר היפה ביותר באלבום, חזרה אמיתית לאפס שלו. פנינת אולדיז אמיתית.



אחרי כמה שנים פגשתי את דני לנג, חבר הילדות שלי והודיתי לו על שהכיר לי את פול סיימון. דני חייך ואמר לי "אתה יודע אורי? רציתי להגיד לך בדיוק את אותו הדבר...", הופתעתי, "אבל דני, האלבום היה שלך, אתה הכרת לי אותו", "זה נכון, אבל האזנתי בעיקר לשלושה/ארבעה שירים ברגע שאתה התחלת להאזין לו הכרת לי עוד ועוד שירים ובזכותך גם אני הכרתי את פול סיימון...", הרווח כולו שלנו.

פורסם לראשונה בבלוג שלי "שעת אולפן" בעיתון הארץ
הוסף תגובה :
שם הכותב
נושא
דוא"ל
אתר
תוכן הפנייה


כל הזכויות שמורות לאורי פז 2010
טוחן מדיה בניית אתרים

Warning: Unknown: open(/var/cpanel/php/sessions/alt-php52/sess_541922984ce0b18f989e25fbf2e70838, O_RDWR) failed: No such file or directory (2) in Unknown on line 0

Warning: Unknown: Failed to write session data (files). Please verify that the current setting of session.save_path is correct (/var/cpanel/php/sessions/alt-php52) in Unknown on line 0