05.11.18

טוני סקלזו התיישב לארוחת הבוקר. הוא החזיק ספל קפה ביד אחת וקרא בעיתון. הכותרת בישרה על נעדרים: "זוג מסלאדו (עיר בטקסס) נעלם בטיול לשום מקום - הזוג יצא לפסטיבל מוסיקה ולא שב, בני המשפחה דואגים, משלחות חיפוש יצאו לחיפושים..." הכותרת צדה את עינו של סקלזו והוא התחיל לעקוב אחרי הסיפור באובססיביות.

כמה ימים אחר כך התפרסמה בעיתון כותרת נוספת: "בני המשפחה עדיין מבולבלים מההיעלמות". נכדתם של בני הזוג אמרה: "הדבר הכי קשה הוא המחשבה שהם סובלים או זקוקים לנו ואיננו יכולים לסייע להם". נכד אחר הציע פרס בסך 1,000 דולר לכל מי שיביא מידע שיסייע לאתר את מקום הימצאם.

לבני הזוג קראו לילה וריימונד הווארד. הם נישאו ב-1986, כשהיו בשנות השבעים לחייהם. לשניהם היה מדובר בפרק ב'. שניהם התאלמנו ולא רצו לבלות את הגיל השלישי לבד. לילה, בת 83, וריימונד, בן 88, התאהבו עד מעל לראש וחיו חיים טובים ומאושרים. בכל קיץ נכנסו לאולדסמוביל שלהם ויצאו לפסטיבל המוזיקה שמתקיים בטמפל, טקסס, כ-24 קילומטר מביתם.

בשונה מהשנים הקודמות, הפעם מצבם הבריאותי היה פחות טוב: ריימונד לקה בשבץ כמה חודשים לפני הנסיעה ואף עבר ניתוח מח ולילה הראתה סימנים ראשונים של שיטיון (דמנציה). בני המשפחה ניסו למנוע מבעדם לנהוג, אך לילה נעלבה וכעסה. ביום-יום היא היתה נוסעת לסידורים והכל היה בסדר. לפני הפסטיבל, הציע לה בנה להסיע אותם, אך היא סירבה ובאותו יום יצאה עם ריימונד אל הפסטיבל בפעם האחרונה בחייהם.

סקלזו החליט לכתוב שיר על האירוע. "הם קיבלו החלטה והתחילו לארוז, עזבו לפני שהשמש זרחה באותו יום. יציאה למנוחת קיץ אחרונה, אך לאן הם יגיעו בלי לדעת לאן הם נוסעים", כתב.

בדיעבד נודע כי בני הזוג נעצרו במהלך הנסיעה פעמיים על ידי שוטרים. בפעם הראשונה לילה נסעה עם אורות כבויים. השוטר שאל "לאן" ולילה ענתה "לטקסס" למרות שבפועל נסעו בכיוון ההפוך שאליו התכוונה. השוטר, שהוקסם מהזוג הנחמד, הראה לשניים את הכיוון הנכון ושחרר אותם באזהרה בלבד. בפעם השנייה עצר אותם שוטר מכיוון שלילה נהגה עם אורות גבוהים. שניהם לא ידעו שבני הזוג נעדרים ושמתנהל חיפוש אחריהם.

החיפושים אחר לילה וריימונד התרחבו וטווח הסריקות גדל ל-1,000 מייל (1,600 ק"מ) ממקום מגוריהם. תחנת הטלוויזיה של CBS דיווחה על המקרה ואזרחים התחילו להזרים מידע על מקום הימצאם. בפועל אף ידיעה לא קידמה את החקירה.

כעבור כמה ימים נמצא הרכב של לילה וריימונד הווארד בהוט ספרינגס, ארקנסו. הוא היה מרוסק תחת צוק שגובהו שמונה מטרים. שני נערים בני המקום שחזרו ברגל מספריית וידיאו קרובה איתרו אותו. הם הריחו ריח מוזר, הזעיקו את אביהם וזה מצא את האולדסמוביל ובתוכו שתי גופות. ריימונד ישב בכיסא הנוסע ולילה נמצאה שרועה על האדמה שישה מטרים מהמכונית, אוחזת בתיקה ובמכנסיה.

המשטרה העריכה כי אחרי התאונה, לילה נותרה בחיים, העבירה את ידית ההילוכים למצב חניה, כיבתה את פנסי הרכב, יצאה החוצה, פתחה את דלת הנוסע לריימונד, התחילה לצעוד והתמוטטה. עוד נמצא כי היא נהגה במהירות העולה על 80 קמ"ש וכשהגיעה לקצה הצוק אפילו לא בלמה. כנראה התבלבלה וחרצה בכך את גורלה ואת גורל בעלה.

שירו של טוני סקלזו נכתב לפני שבני הזוג נמצאו. הוא החליט להקנות לסיפור נופך רומנטי ואופטימי וכתב כך: "כולם ראו כי הדרך שבה פסעו רוצפה בזהב, בחוץ תמיד קיץ ולעולם הם לא יתקררו. הם לא ירעבו, לא יזדקנו ולא יאפירו".



הסיפור המסתורי על ריימונד ולילה הוליד להיט מצליח בשם "The Way" של להקת Fastball. סקלזו מספר שהאלבום הראשון של Fastball לא זכה לתהודה גדולה ולקראת האלבום השני הציע לו מנהל הלהקה לחפש השראה בכותרות העיתונים. עצתו היתה שווה זהב: השיר זכה להצלחה כבירה ושהה במקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי במשך שבעה שבועות. הוא גם הגיע למקום הראשון במצעד הקנדי ולמקום ה-21 במצעד הבריטי. בתום העשור דורג השיר במקום ה-94 במצעד מאה השירים הטובים ביותר של שנות התשעים.

פורסם לראשונה בבלוג שלי "שעת אולפן" בעיתון הארץ