פיגוע ביבנה - מתחת למשרד
02.08.17
היום בבוקר ישבתי במשרד בפגישה, אחרי רבע שעה המוח התחיל לקלוט שהרעש של הסירנות מבחוץ מעבר לרגיל, זה כבר לא רעש מקרי של אמבולנס חולף. יצאתי החוצה וכל שדרות הסנהדרין פקוקות, אני רואה ממרפסת הגג שוטרים ואנשי מג"ב רצים עם נשקים שלופים. צועק לאנשים למטה.."זה פיגוע?" והם מהנהנים בחזרה... אני יורד למטה לראות מה קורה. אחר כך מתחילות לזרום התמונות בוואטספ של הפיגוע מהסופר מתחת למשרד, אותו אחד שאני קונה בו כל בוקר מצרכים.

בסדנת נהיגה בטוחה של ראם סמואל למדתי שתאונות רבות קורות כי נהגים מפחדים ללחוץ על דוושת הברקס עד הסוף. בגל הדקירות האחרון קראתי איפשהו שבהתמודדות עם סכינאי צריך להתמקד בתוקף ולא בסכין. אפשר לנסות להתכונן ולחשוב לעצמך איך היית מגיב אם היית שם. מה היית מעיף עליו? אולי היית בורח, אולי צורח... אבל בחייאת, סגן מנהל הסופר המסכן הזה סידר את המדפים כמו בכל בוקר וקיבל סכין בעורף ללא שום התראה, ללא שום יכולת להתגונן, באיזה עולם אדם נורמטיבי יכול בכלל לצפות תרחיש כזה? ראיתי אותו בסרטון נאבק בגבורה על החיים שלו, בחיים לא הייתי מעלה על דעתי שאני צריך לחשוב כאלה מחשבות כשאני עורך קניות בסופר... כואב הלב על הפצוע המסכן וגם חבל על האידיוט מיטא שפשוט הרס לעצמו ולאחרים את החיים. מגיע לו שיירקב באיזה תא. מציאות פסיכית.





הוסף תגובה :
שם הכותב
נושא
דוא"ל
אתר
תוכן הפנייה


כל הזכויות שמורות לאורי פז 2010
טוחן מדיה בניית אתרים