אורי פז, ג'ק באוור דה לה שמאטע!
החלפתי עם גלית מכוניות והשלט שלה לא עבד, נתקעתי ביבנה וחזרתי הביתה במונית, עליתי הביתה ואני קולט ששכחתי את הטלפון במונית. כולי עצבים! התחלתי לחייג לעצמי והנהג לא עונה…
מתקשר לאורנג' כדי לחסום את הסים, מיקומי בתור 30. גלית בינתיים מחייגת לכל תחנות המוניות ביבנה בתקווה לאתר את הנהג. אין לי קבלה, טלפון או כל זיהוי של הנהג. אחותי יעל החכמה כתבה לי שיש שירות של גוגל לאיתור הטלפון, אני נכנס ורואה שהטלפון ביבנה ברחוב הדרור. טסתי לשם במהירות 160 כל הדרך (כמובן שהתנועה זזה לאט וכל הרמזורים אדומים).
מגיע למיקום, רואה מונית שנראית לי מתאימה ומתחיל לחשוב איך אני מוצא את הנהג המזויין. ניגש למונית, מחייג לטלפון שלי ושומע אותו מצלצל בתוך המונית. בינתיים מעבר לכביש אני קולט את אב הבית של המשרד שלנו יושב בקיוסק עם חברים, אני ניגש אליו ורואה שהוא יושב עם נהג המונית ושותה סודה.
אמרתי לנהג "בוא, בוא, הטלפון שלי אצלך במונית.." ההוא לא הבין מאיפה נפלתי עליו, "איך מצאת אותי?". אמרתי לו שאסור להתעסק עם טיפוסים כמוני ושיפתח ת'מונית. פתח והנייד שלי חזר אליי.