אתר "מידה" יצאו השבוע עם "נתון" חדש: דו"ח שמוצג כדו"ח ה"האזנות" של תוכניות גלי צהל מאתר האינטרנט. הדו"ח עף על אראל סגל כאילו אין מחר. רק מה הבעיה? הסקר הזה לא מציג נתוני האזנה: הוא מציג ממוצע האזנה חודשי. זאת אומרת שבמהלך החודש אנשים נכנסו והאזינו לתוכניות שונות של אותו מגיש, כל התוכניות חוברו יחד למספר אחד וזה המספר שהוא הנתון שמוצג בדו"ח. אם רוצים להבין את המשמעות של הדירוג הזה צריך לפרק אותו לכמה גורמים.
תרגעו, אני לא באמת חושב ככה. אבל מי שכן חושב ככה זה האיש ששר את השיר הזה וכמו שאתם יודעים קוראים לו פרנק סינטרה. בשנת 1966 סינטרה היה במצב לא טוב, המעריצים הלכו והתדלדלו ונראה היה כי אין בו עניין מיוחד יותר. הוא החליט ללכת לכיוון מוסיקלי חדש והקליט את האלבום "Strangers in the night". מלאכת התזמור והניצוח ניתנה לנלסון רידל (זוכה שלושה פרסי גראמי), שעבד עם אלה פיצג'ראלד, ז'ובים, נט קינט קול, פגי לי ועוד. הקונספט של רידל לאלבום היה שילוב של עיבודי פופ עם תזמורים ג'אזיים. החומרים הורכבו מקלאסיקות ג'אז ומשירים חדשים.
הכל התחיל במסגרת העבודה על דף הפייסבוק שלי "אנטי פאזה במונו", קילפתי את השירה מהשיר Son of a preacherman של דאסטי ספרינגפילד, ישבתי והאזנתי לפלייבק המושלם וחשבתי לעצמי שאני חייב לגלות שני דברים: 1. מי מנגן שם על הגיטרה. 2. האם הוא מנגן על טלקסטר. יש לי פטיש חזק מאוד לפנדר טלקסר ואני תמיד מנסה לעשות לעצמי מבחני זיהוי ולראות אם אני מנצח במבחן: טלקסר או סטרטוקסטר. אז התחלתי לחפש וגילית די מהר שהגיטריסט שמנגן באלבום הזה הוא רג'י יאנג. לתדהמתי גיליתי שרג'י יאנג הוא נגן אולפן מחונן שחתום על נגינה במעל מאה להיטים של העשיריה הראשונה, בין האומנים שהוא עבד איתם אפשר למצוא את: אלביס פרסלי, ניל דיאמונד, דאסטי ספרינגפילד, דיאן וורוויק, ווילי נלסון, ג'וני קאש, ג'רי לי לואיס ועוד.
את הקריירה המקצועית התחיל יאנג כנגן הופעות. הוא הופיע בשנות החמישים עם: ג'וני קאש, קארל פרקינס ורוי אורביסון. בשנות השישים הוא היה חלק מההרכב של ביל בלאק שנקרא "ביל בלאק קומבו". בשנת 1964 הביטלס ביקשו מההרכב שיחממו אותם במסע ההופעות האמריקאי שלהם. בסוף 1965 ביל בלאק מת ויאנג עבר לעבוד כנגן אולפן. בין 1967 עד 1971 הוא השתתף בהקלטת כ-120 להיטים, ב 1971 האולפן נסגר, יאנג עבר לנאשוויל ועבד עם ווילי נלסון, אלביס פרסלי, כריס כריסטופרסון ועוד. יאנג זכה להוקרה ב"היכל התהילה של הקאנטרי" ב-2008, מעבר לכך הוא היה מועמד לגראמי והופיע במרכז קנדי לכבוד ג'וני קאש ווילי נלסון. במופע ב"היכל התהילה של מוסיקת הקאנטרי" רג'י מנגן כמה דוגמאות ללהיטים בהם השתתף.
אחד הקטעים היפים בסרט The Wrecking Crew הוא הקטע המספר על ההקלטות של Something Stupid של ננסי ופרנק סינטרה. ננסי מספרת שבדיוק באותו זמן פרנק סינטרה הקליט עם ז'ובים את האלבום הברזילאי שלו וכשהם באו לאולפן נגני האולפן של פרנק יצאו וקבוצת המופרעים (ה Wrecking Crew) של ננסי הגיעה. ובאמת האלבום של פרנק עם ז'ובים הוא פאר יצירה קלאסי אבל החבר'ה של ננסי היו נגנים של רוקנ'רול. כאלה שיודעים "להתחפש" למוסיקה ממחוזות אחרים. אפשר להגיד שהם עשו מבחינה מוסיקלית את מה שדיוויד בואי ומארק בולאן של טי רקס עשו אחר כך מבחינה בימתית, הם ידעו להחליף צורה למה שבא להם. מה שלא עניין במיוחד את הנגנים של סינטרה.
אולי זו טראומת השואה אולי זו סברה שגויה שלי, אבל יש לי את הרושם שאני רואה אצל הרבה משפחות אשכנזיות תיעוד מסודר של עץ המשפחה ושל ההיסטוריה המשפחתית. כיתום, אני יודע שדברים הם ברי חלוף ולכן תמיד אני משתדל לתעד דברים חשובים.
לא מזמן סיכמתי עם יפית מצא לוי (בת דודה שניה של אמא שלי) שנכנס את האחים של סבתא שלי (אולגה) ונושיב אותם לספר על קורות המשפחה. נפגשנו בבית של מרדכי בחולון וצללנו לראיון של כשלוש שעות, אני הייתי המראיין. ניסיתי ללכוד כל מידע אפשרי: החל בכל מידע שיש להם על המשפחות של ההורים שלהם, דרך סביבת החיים שלהם בדמשק ועד העלייה ארצה.
09.11.17
"נכון להיום" שיצא בשנת 1982 היווה פריצת דרך עבור זהר בתקשורת הממוסדת ויש בו שירים נפלאים שנכתבו והולחנו על ידי אביהו מדינה, אבנר גדסי, צוריאל לוי, שלמה כישור ועוד…
חשוב לזכור שלצד כל אלה, האלבום לא היה מצליח כפי שהצליח ללא העיבודים המוסיקליים של ננסי ברנדס והיד הבוטחת של גרי אקשטיין ושמוליק ארוך על המיקסר. האלבום הופק במסגרת חוקי המשחק של המוסיקה הישראלית (לעומת האלבומים הקודמים שנשמעו כמו הקלטת קריוקי בפלאג-אין). תמיד כש"מזרחיים" ו"אשכנזים" שיתפו פעולה כולם הרוויחו. כך גם לגביי שימי תבורי, עמיר בניון ועוד.
חוץ מזה, לשיר "מפרץ שלמה" של שלמה כישור וצוריאל לוי יש לחן פלאי.
בסוף השבוע ביקרתי בבודפשט וביקרתי באנדרטת הנעליים על גדת הדנובה.
האנדרטה הוקמה לזכר נרצחים יהודים וצוענים שנטבחו במלחמת העולם השנייה.
אותם יהודים וצוענים הובאו על ידי גדודי צלב החץ ההונגריים אל גדת הדנובה שם הם נקשרו זה לזה ונורו כשהם נופלים חסרי אונים אל המים הקפואים.
אני מתעניין בסיפור הזה במיוחד בגלל הסיפור של טומי לפיד, טומי שרד את השואה בגטו בבודפשט, לקראת סוף המלחמה הוא הוצא עם אמו מהגטו באותה צעדה אל הדנובה.
אמו של טומי שהבינה בחושיה החדים מה עומד לקרות, ביקשה מהקצין לקחת את טומי הקטן לשירותים. כשנכנסו אל התא היא אמרה לטומי שלא יזוז ולא ישמיע הגה. הצעדה המשיכה, טומי ואמו נשארו בתוך תא השירותים וכך ניצלו חייו.
לפני כמה זמן הצטרפתי לליכודניקים החדשים בעקבות פוסטים של Lior Meiri. הקבוצה כוללת כיום כבר 12 אלף איש (הקבוצה השניה בחוזקה במפלגה), המטרה היא להפוך לכוח משמעותי בליכוד ולשנות את הרכב חבריי התנועה. אתמול ליאור התארח ב"פגוש את העיתונות" והותקף על ידי רינה מצליח, לימור לבנת וכתב כלשהו של "הארץ". הם טענו כנגדו את הדברים הבאים:
1. זוהי השתלטות עויינת של אנשים שאינם עומדים בערכיי הליכוד
2. תצטרף למפלגות אחרות או שתקים מפלגה משלך
3. זה עיוות של המשחק הדמוקרטי.
4. זה עיוות של ערכיי מפלגת הליכוד.
היום בבוקר ישבתי במשרד בפגישה, אחרי רבע שעה המוח התחיל לקלוט שהרעש של הסירנות מבחוץ מעבר לרגיל, זה כבר לא רעש מקרי של אמבולנס חולף. יצאתי החוצה וכל שדרות הסנהדרין פקוקות, אני רואה ממרפסת הגג שוטרים ואנשי מג"ב רצים עם נשקים שלופים. צועק לאנשים למטה.."זה פיגוע?" והם מהנהנים בחזרה… אני יורד למטה לראות מה קורה. אחר כך מתחילות לזרום התמונות בוואטספ של הפיגוע מהסופר מתחת למשרד, אותו אחד שאני קונה בו כל בוקר מצרכים.
