20.12.17
הכל התחיל במסגרת העבודה על דף הפייסבוק שלי "אנטי פאזה במונו", קילפתי את השירה מהשיר Son of a preacherman של דאסטי ספרינגפילד, ישבתי והאזנתי לפלייבק המושלם וחשבתי לעצמי שאני חייב לגלות שני דברים: 1. מי מנגן שם על הגיטרה. 2. האם הוא מנגן על טלקסטר. יש לי פטיש חזק מאוד לפנדר טלקסר ואני תמיד מנסה לעשות לעצמי מבחני זיהוי ולראות אם אני מנצח במבחן: טלקסר או סטרטוקסטר. אז התחלתי לחפש וגילית די מהר שהגיטריסט שמנגן באלבום הזה הוא רג'י יאנג. לתדהמתי גיליתי שרג'י יאנג הוא נגן אולפן מחונן שחתום על נגינה במעל מאה להיטים של העשיריה הראשונה, בין האומנים שהוא עבד איתם אפשר למצוא את: אלביס פרסלי, ניל דיאמונד, דאסטי ספרינגפילד, דיאן וורוויק, ווילי נלסון, ג'וני קאש, ג'רי לי לואיס ועוד.

את הקריירה המקצועית התחיל יאנג כנגן הופעות. הוא הופיע בשנות החמישים עם: ג'וני קאש, קארל פרקינס ורוי אורביסון. בשנות השישים הוא היה חלק מההרכב של ביל בלאק שנקרא "ביל בלאק קומבו". בשנת 1964 הביטלס ביקשו מההרכב שיחממו אותם במסע ההופעות האמריקאי שלהם. בסוף 1965 ביל בלאק מת ויאנג עבר לעבוד כנגן אולפן. בין 1967 עד 1971 הוא השתתף בהקלטת כ-120 להיטים, ב 1971 האולפן נסגר, יאנג עבר לנאשוויל ועבד עם ווילי נלסון, אלביס פרסלי, כריס כריסטופרסון ועוד. יאנג זכה להוקרה ב"היכל התהילה של הקאנטרי" ב-2008, מעבר לכך הוא היה מועמד לגראמי והופיע במרכז קנדי לכבוד ג'וני קאש ווילי נלסון. במופע ב"היכל התהילה של מוסיקת הקאנטרי" רג'י מנגן כמה דוגמאות ללהיטים בהם השתתף.



אז מה יש לנו פה? חשמלית מובילה ב- Son of a preacher man של דאסטי ספרינגפילד, אקוסטית ב- In the Ghetto של אלביס, חשמלית מובילה ב- Suspicious Minds של אלביס, Sweet Caroline של ניל דיאמונד ועוד. במסגרת 'תוכן המשך' לסרט של דני טדסקו The Wrecking Crew המספר על קבוצת נגני האולפן של לוס אנג'לס גיטריסט בשם Gil Baker הפיק סדרת סרטונים שנקראת Session Man ובה סרטונים קצרים עם אגדות אולפן אמריקאיות. אחד הפרקים הוקדש לאלה שנקראו ה Memphis Boys שיאנג השתייך אליהם. בסרטון הם מספרים על ההקלטה עם דסטי ספרינגפילד: "האולפן (American Sound Studio) היה כל כך מטונף, פחדנו שהיא תברח", "אחרי שבוע של הקלטות דסטי באה אלינו בוכה מרוב אושר... האלבום הזה נשמע טוב אז והוא עדיין נשמע טוב גם היום". לא מזמן ראיתי פוסט של המוסיקאי רע מוכיח שהגדיר את האלבום הזה כ"סאונד ההקלטה הטוב ביותר בכל הזמנים". תקשיבו לקטע הזה ללא השירה, שימו לב כמה הגיטרה עדינה ויפה והתפקיד שלה כל כך מיוחד ועל זמני.



את "Sweet Caroline" של ניל דיאמונד הם הקליטו כבדרך אגב בסוף יום הקלטות על השיר "New York Boy", הנגנים אמרו לניל שנשאר עוד קצת זמן ואם הוא רוצה להקליט עוד משהו: ניל אמר להם שיש לו שיר, אבל הוא לא גמור ועוד צריך לעבוד עליו. הם אמרו לו "בוא נשחק עם זה קצת" ואחרי שני טייקים השיר היה מוכן. אחרי שהשיר יצא הנגנים גילו שחברת ההפקה הוסיפה כלי נשיפה והעיפה את הפסנתר.
 


אז כבודם של ג'ימי פייג', אריק קלפטון, מיק רונסון ואחרים במקומו מונח אבל אני ממליץ לכל אחד ואחת מכם להכניס את רג'י יאנג להיכל התהילה הפרטי שלו כאחד הגיטריסטים המובילים והמוערכים במאה ה-20. הוא הרוויח את זה ביושר.



עוד בבלוג:

מ'מיסרלו ועד שיכון ג' - גלישה בעקבות דיק דייל

פרדי טווארס - האבא של הפנדר סטרטוקסטר