16.05.17
קניתי פעם לאיתי בובות של ספר הג'ונגל, אחר כך הזמנתי לו בובות של הסרט המעולה של מאזיאקי "טוטורו". משום מה הדמות של הקוף לואי ב"ספר הג'ונגל" עם היד באוויר וזה תמיד נראה לי כמו רב שמברך מישהו. לקחתי יוזמה והכנתי גרסה עם הילדים וגרסה משלי.

ראיתי את המהדורה האחרונה של מבט עם דמעות בעיניים. אמא שלי תמיד אומרת שכשמישהו בוכה על מישהו אחר, בתוך ליבו הוא בוכה על עצמו ובאמת, ראיתי בכל אחד ואחד מהאנשים האלה, שגורשו מגן העדן הפרטי שלהם את עצמי.

לפני כמה שבועות ראיתי פוסט המלצה אצל מישהו על מכוון פסנתרים עיוור בשם מיכאל רונן, הייתי זקוק לכיוון והזמנתי אותו ואני חייב להגיד לכם שזו הייתה חוויה לראות אותו עובד.
הבנאדם לא זז מהפסנתר 8 שעות פירק הכל, ניקה, כיוון, בדק, ענה לכל הבקשות שלי, צחק הרבה ובסוף ניגן לי יפה יפה את Martha my dear של הביטלס. אמרתי לו שהוא צריך לפתוח מרכז מבקרים, שאנשים ייראו אותו עובד. לחשוב שאת כל זה הוא עושה בלי לראות כלום זה פשוט בלתי נתפס. קפיצים קטנים, ברגים, טבעות לבד ושום דבר לא הולך לאיבוד. רב אמן.
אז אם אתם צריכים מכוון אני ממליץ לכם על מיכאל רונן הכוכב ולא כי הוא עיוור אלא כי הוא אלוף.

1996, מאיר בנאי מופיע מול חיילי צהל בלבנון במהלך מבצע "ענבי זעם". גלי צהל יזמו, הקליטו ושידרו כמובן. אתמול דגמתי והעליתי את המופע בשלמותו. תיהנו וכמובן לא להפסיד את "גשם". שודר במסגרת "מוטל בספק" עם טל ברמן.

הוקלט על ידי גלי צה"ל
הוקלט בלבנון במהלך מבצע ענבי זעם 1996
במסגרת "מוטל בספק" עם טל ברמן
יאיר מיכאל – גיטרה. סאונד – אמנון גוזי. מנהלת הצגה: רבקל'ה.
טכנאי קול מטעם גלי צהל: בני יהודאי ושוקי סוררו.
מוצב טבק – לבנון.

לפני כמה ימים מלאו 10 שנים להשקת האייפון הראשון. החודש לפני 11 שנים בדיוק התחלתי את דרכי כעצמאי עם "טוחן מדיה". בתחילת הדרך Avrum Burg נרתם לעניין וניסה לסייע לי ולהפגיש אותי עם אנשי עסקים רלוונטיים כדי לייצר ביזנס. כמעט כולם חזרו על אותה שאלה: "איפה אתה רואה את העסק שלך עוד 10 שנים", שאלה כזאת של אנשי עסקים של פעם. לא ידעתי מה לענות.
שנה אחרי סטיב ג'ובס השיק את האייפון הראשון ופייסבוק נכנסה לחיינו, אז אותו אורי פז של 2006 היה יכול לעשות תוכניות מפה ועד הודעה חדשה אבל זה לא היה עוזר לו, כי "טוחן מדיה" של 2008 הייתה כבר שונה בתכלית מ"טוחן מדיה" של 2006.

אחד הפרויקטים שהכי אהבתי לעשות כעצמאי היה "פינות מנהיגות" – פרויקט פינות וידאו שערכתי ביחד עם פרופסור דוד דרי ואפרת אשל עבור מכון מנדל למנהיגות. הפינות נגעו באספקטים שונים של מנהיגות ואחת הפינות שהשפיעה עליי הכי הרבה עסקה ב"שינוי לצד המשכיות". פרופסור דרי טוען כי כדי ששינוי יצליח, האנשים זקוקים שיהיה בו אלמנט של המשכיות. אחת הדוגמאות היפות שהוא מביא היא מהסרט "לשמור אמונים" של אדוארד נורטון משנת 2000.

כשעבדתי בגלי צהל היה עיתונאי אחד בידיעות אחרונות בשם עמוס אורן שהיה טוחן אותנו כל שבוע במוסף. פעם אחת ביקשתי לפגוש אותו ולהבין ממנו מה הקטע שלו. "אתה יודע מה אני שונא אצל העורכים המוסיקליים שלכם בגלגלצ? שהם לא עיתונאי מוסיקה! הם עובדים רק עם מה שמאכילים אותם, צר עולמם כעולם היח"צ ששולח אליהם דיסקים". עד אז לא ראיתי את זה ככה ובאמת הלכתי הביתה עם חומר למחשבה.

היום ביקרתי בפעם השנייה אצל אסתר אמרד דגן, בקריית ביאליק.
לאסתר יש רעיון מעניין מאוד למרכז חווייתי וירטואלי. לקח לי זמן להבין מה היא רוצה לעשות אבל הגברת בת 84 עם אנרגיות של בת 16 ומוח יצירתי של חמישה חוקרים ביחד. דווקא בגלל שהכל ממומן מכיסה נקטתי בה במשנה זהירות. מבחינתי כל שקל לפרויקט הוא שקל פחות לקצבת הזקנה שלה.

בוילון האמבט החדש של איקאה מסתתר דג יצחק שמיר. נסו לזהות אותו ילדים ואולי תוכלו לזכות במגבת מהודרת של הל"חי.

*ההשתתפות במבצע אסורה על בני משפחת שמיר ובני משפחותיהם.

אורי פז, ג'ק באוור דה לה שמאטע!
החלפתי עם גלית מכוניות והשלט שלה לא עבד, נתקעתי ביבנה וחזרתי הביתה במונית, עליתי הביתה ואני קולט ששכחתי את הטלפון במונית. כולי עצבים! התחלתי לחייג לעצמי והנהג לא עונה…
מתקשר לאורנג' כדי לחסום את הסים, מיקומי בתור 30. גלית בינתיים מחייגת לכל תחנות המוניות ביבנה בתקווה לאתר את הנהג. אין לי קבלה, טלפון או כל זיהוי של הנהג. אחותי יעל החכמה כתבה לי שיש שירות של גוגל לאיתור הטלפון, אני נכנס ורואה שהטלפון ביבנה ברחוב הדרור. טסתי לשם במהירות 160 כל הדרך (כמובן שהתנועה זזה לאט וכל הרמזורים אדומים).